הבלוג

ורדה השאירה שלש חוברות שכתבה. זכרונות והרהורים חלק א׳ וחלק ב׳ ודמויות. את החוברת דמויות כתבה אמא ב 1987. בחוברת זו היה מנסה לצייר קווים לדמותם של אלו שהיו הכי קרובים אליה בחייה. אין לי את התאריכים של כתיבת זיכרונות והרהורים. נראה לי שהיו אלו הנסיונות הראשונים של ורדה להשתמש במעבד התמלילים הישראלי א - ב שהושק לראשונה בשנת 1984. כמובן שלא היה שום גיבוי וגם אותו העברתי לקובץ חי והנה הוא פה. לקריאה לחץ על התמונה סבתא לאה עם ורדה בת ה 5

כשהתחלתי לבנות את האתר הייתי מאד נלהב וחשבתי שלא אסתפק בהעלאת החומר הסרוק לאתר אלא אגדיל לעשות ואף אערוך את הטקסטים ואוסיף הערות וקישורים אינטרנטיים. עשיתי זאת עם הקובץ הזה אבל גם הבנתי שבהמשך אביא את החומר הסרוק כמו שהוא בידי. לקריאת החוברת לחץ על התמונה

מצרפת לטובת האתר המשפחתי את ״טיולנו לארץ חרמונים״ שסבתא ורדה כתבה (אני חושבת סביב 1987) על חופשת פורים בה הם לקחו אותי ואת יואב לטיול של כמה ימים. ישנו בבית ספר שדה חרמון. היה כיף! מאיה קופציק לבית הירש.

אתמול נסענו לראות את הצגת סיום כתה י״ב של ליאם. ההצגה התקיימה באולם הארועים של קיבוץ הזורע. כהרגלנו יצאנו מספיק מוקדם על מנת לא לאחר חלילה. הג׳י פי אס לא עובד מאז המלחמה ולנווט לפי מפה כבר בטח לא ממש זוכרים אז כמובן לקחנו איזו פניה לא נכונה ובמקום להזורע הגענו לרמת ישי, לא נורא אפילו עם העיקוף קטן הגענו טרם נפתחו קופות הכרטיסים. זכרתי שבהזורע מוצב פסל של דן ושליפני זמן מה פנו אילנו מהנהלת מוזיאון וילפריד בקשר לתחזוקת הפסל. זו הייתה הזדמנות לקפוץ רגע להעיף עליו מבט. לשמחתי הת

״אינטגרציה באמצעות הפרדה״ – מושג שטבע ורנר א. מוסה לתיאור השתלבותם של יהודי גרמניה בכלכלה ובחברה, תוך שמירה על גבולות חברתיים מובחנים. ורנר א. מוסה (1918–2001) היה היסטוריון בריטי יליד גרמניה שנמלט מרדיפות הנאצים לאנגליה. הוא התמחה בדיפלומטיה האירופית של המאה ה־19 ובהיסטוריה הכלכלית של האליטות ביהדות גרמניה. עבודתו המחקרית מתאפיינת בניתוח ביקורתי של מדיניות המעצמות הגדולות ושל מערכות היחסים הבינלאומיות. מאמרו ״ Integration through Apartheid” הוא טרילוגיה העוקבת אחרי שלש משפחו

מאת טליה הירש אמא שלי שולחת תמונה משולחן החג. שולחן צבעוני ערוך למופת, זר פרחים אביבי מונח חגיגית במרכזו. אמא שלי אף פעם לא מאכזבת בעניינים האלו. אלא שהשולחן ערוך רק לשניים ומוצב במקלט. שני זקנים במקלט חוגגים את חג החירות. איזו מציאות עגומה. אני בספרד, אצל חברים, בשולחן שרים את חירותי ״נטשתי ארצי וטובי ידידי ושלך רק הנני…״ אני בצד, מסרבת. ולא מתכוונת אבל קוראת על פגיעות טקסיות. הדבר הזה שאי אפשר לתפוס ואי אפשר להניח חירות, אני חושבת, עוברת דרך הכרה הכרה עוברת דרך הסכמה להביט

מפעלי הנחושת והפליז הירש (Hirsch Kupfer-und Messingwerke) נוסדו על ידי אהרון זיגמונד הירש בשנת 1906, כהרחבה ואיחוד של ענפי העסק המשפחתי הותיק שבסיסו בהלברשטט, עם מפעלים נלווים בוורנה, אילסנברג ואברסוואלדה. החברה התפתחה והפכה למעצמה מרכזית בתעשיית הנחושת הגרמנית ומתוארת כמי שמילאה "תפקיד מוביל בחיי הכלכלה הגרמניים". באברסוואלדה, אגב, בנה הירש מפעל חדש וגדול בן שתי קומות, שתוכנן על ידי האדריכל פאול מבס, ופורסם מאוחר יותר על ידי וולטר גרופיוס בספרו Internationale Architektur. הי

ורדה וגוסטב למדו יחד בגימנסיה בירושלים אבל נהיו ״זוג״ פחות או יותר רק בשביעית אולי שמינית. כלומר מאז 1937 ועד 1997, השנה בה אמא נפטרה ממחלת הסרטן. הם נישאו ב - 1941 ואת האלבום הכינה ב - 1991. מיד לאחר הלוויתה אבא לקה בליבו והובהל לבית החולים הדסה בירושלים שם עבר ניתוח לב מסובך שבמהלכו הותקן תלאי אקרילי על אחד מחדרי הלב. לגוסטב ככל הנראה לא הספיקו 60 שנה של זוגיות וכשנה לאחר מותה של אמא והחלמתו, יצא למסע חיפושים שבסופו הכיר את הדה׳לה ואיתה חי עוד כעשור. לרגל יום נישואיהם ה 50