הבלוג

סוסיתא יושבת על רכס תלול ממזרח לכנרת, מעל קיבוץ עין גב. תרצה, גבע ונועה בנות דודי שגדלו שם זוכרות היטב את הריצות למקלטים עת היו הסורים יורים מהסוסיתא על עין גב. (קצת כמו בימים אלו) רמת הגולן כולה הייתה בשליטת סוריה והרכס של סוסיתא שימש כעמדה אסטרטגית משם ירו לעיתים לעבר יישובים בעמק. על כיבוש הסוסיתא פיקד דוד מאיר. ובמשך כל חייו היה עולה מידי שנה עם בני המצוה של הקיבוץ במסלול הכיבוש. כבר אחרי 1967 היו סקרים ורעיונות לחפירות ארכיאולוגיות בהר, אבל החפירות הרציניות התחילו רק בש

רוטפלד, ד"ר יוסף נולד בד' באייר תרע"ב (21.4.1912) ברוזניטוב שבגליציה, כבן בכור להוריו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקרה המשפחה לוינה, שם סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בהצטיינות. במיוחד התעניין במקצועות הומאניים בשפות ובכתביו של פרויד. את לימודיו שילב גם בהוראה כדי לסייע בפרנסת המשפחה. נער ישר היה, חברותי, חרוץ וצייר מחונן. עוד בנעוריו נלהב היה לרעיון הציוני, ובגיל חמש-עשרה נמנה עם ראשי אגודת התלמידים הציוניים בבית-הספר התיכוניים בוינה, והנהיג אותה עד לפירוקה בשנת 1933.

יוסף (יורו) רוטפלד היה אח של דודה בינה. מבני דורנו אף אחד לא הכיר אותו אישית שכן הוא נהרג בשדות עין גב בשנת 1939 ממארב פורעים ערביים. את ההגדה הזו הכין …

הגלבוע כפי שקראו לו בבית הורי היה מאכל אהוב במיוחד בבוקרי שבת. לפעמים הוא מוכר בשם ביצה בקן אבל אצלנו זה תמיד גלבוע. את המתכון אמא קיבלה מדודה בינה אבל אם שואלים כיום את הבנות של בינה משהו על זה אין להן מושג. אז אין פה סיפור מרתק אבל בהחלט מתכון שווה והכי פשוט להכנה. מצרכים: פרוסת לחם רצוי מאד חלה ביצה חמאה מלח, פלפל גבינה צהובה 🔥 הכנה: חותכים חור באמצע הפרוסת סביב החור מניחים רצועות גבנ״ץ מחממים מחבת עם הרבה חמאה מניחים את הלחם במחבת שוברים ביצה לתוך החור מטגנים עד שמתייצב

סבתא נעמי הייתה תלמידה נלהבת במכון אבשלום. במשך כמה עשורים הייתה לומדת ומטיילת ללא לאות. אחד הקורסים שהיו עסק בברית החדשה. חזון יוחנן הוא הספר האחרון בברית החדשה (נקרא גם “ההתגלות” / Revelation), שנכתב ע״י יוחנן מפאטמוס הוא ספר מלא חזיונות דרמטיים וסמליים זה אחד הספרים הכי מסתוריים בתנ״ך הנוצרי ועורר את דימיונם של אומנים רבים. נעמי אף היא נענתה לאתגר והפליאה בסדרה של ציורים מדהימים. ציורים שמושתתים על פסוקים מהחזון. את הסידרה המלאה עם הטקסטים הנלווים אפשר לראות בגלריית התמונו

דווקא הקלסר שהכי סיקרן אתי נמצא אכול למדי. הוא מכיל מכתבים בין 1960 ועד 1984. ככל שמתקדמים בשנים מתמעטים המכתבים. משנת 1984 יש רק אחד. רוב המכתבים נכתבו מגוסטב לורדה בנסיעות העבודה הרבות שעשה לחו״ל. בינהם יש קצת מכתבי תשובה מורדה לגוסטב וקצת מהילדים. רוב המכתבים ניזוקו מהעכברים ורק בודדים נותרו שלמים. אף על פי כן מצאתי שנחמד לקרוא בהם ולהתרשם מהאווירה שהייתה בבית באותן שנים. לקח לגוסטב מאות עמודי מכתב עד שבין האחרונים חתם אותם ב: אוהבך גוסטי

רבקה מבוגרת ממני ב 12 שנים. משנותינו בחניתה אין לי שום זיכרונות ממנה. זמן קצר לאחר שעברנו לנהריה היא התגייסה ומהר מאד גם התחתנה עם יוסי. בשנים הראשונות הם גרו בקריות ואני הייתי נוסע לעשות בייביסיטינג לרונית כשהייתה תינוקת.

ורדה וגוסטב למדו יחד בגימנסיה בירושלים אבל נהיו ״זוג״ פחות או יותר רק בשביעית אולי שמינית. כלומר מאז 1937 ועד 1997, השנה בה אמא נפטרה ממחלת הסרטן. הם נישאו ב - 1941 ואת האלבום הכינה ב - 1991. מיד לאחר הלוויתה אבא לקה בליבו והובהל לבית החולים הדסה בירושלים שם עבר ניתוח לב מסובך שבמהלכו הותקן תלאי אקרילי על אחד מחדרי הלב. לגוסטב ככל הנראה לא הספיקו 60 שנה של זוגיות וכשנה לאחר מותה של אמא והחלמתו, יצא למסע חיפושים שבסופו הכיר את הדה׳לה ואיתה חי עוד כעשור. לרגל יום נישואיהם ה 50

ככה קראה סבתא ורדה לקלסר שהכיל עוד כמה מכתבים אחרים שאותם הפרדתי. רבקה התגייסה ב - 1960. נפט התגייס ב - 1962. איקה התגייס ב - 1965. יש מכתבים מתקופות מילואים וממלחמת יום כיפור. שלום התגייס ב - 1972. התחיל קורס טיס, הפסיק ועבר לחיל הנדסה. נמצא גם גלויה אחת ששלח נחום בסוף מלחמת יום כיפור. המכתבים מובאים כפי שהיו מתויקים אצל ורדה ולא תמיד בסדר כרונולוגי.

מאז ומעולם היו בבית ברח הגליל 17 בעיות חמורות של חולדות. המלחמה בחולדות הייתה חלק משמעותי משיגרת חיינו. בלילות הינו שומעים אותם חוגגות בעלית הגג. התקרה של הבית הייתה עשויה חומר דמוי קרטון עבה. מאד שביר, צלוטקס קראו לו, משהו שקצת מזכיר לוחות גבס של היום וכאשר החולדות היו רצות על זה זה נשמע כמו תיפוף נמרץ. אבא היה נוהג לעלות לתוך הגג דרך פתח שהיה בתקרה של המטבח מעל המקרר. היה עולה על סולם, דוחף את מכסה הפתח מעלה והצידה ממשיך לטפס ונבלע כולו אל תוך חלל הגג, שם הניח דרך קבע שת